אוזן זו ששמעה

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (ו' ד')

 "ד"א 'שמעו דבר ה'' הה"ד (ישעיה נה, ג') 'שמעו ותחי נפשכם' היאך חביבים ישראל שהוא מפתה אותם אמר להם אם יפול אדם מראש הגג כל גופו לוקה והרופא נכנס אצלו ונותן לו רטיה בראשו וכן בידיו וכן ברגליו ובכל אבריו נמצא כולו רטיות, אני איני כך אלא רמ"ח אברים באדם הזה והאוזן אחד מהם וכל הגוף מלוכלך בעבירות והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים 'שמעו ותחי נפשכם' לכך אמר 'שמעו דבר ה' בית יעקב' וכן אתה מוצא ביתרו שע"י שמיעה זכה לחיים ששמע ונתגייר שנאמר 'וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו וגו'" (שמו"ר כ"ז).

 ועוד הפליגו חז"ל במעלת השמיעה "רבי לוי אמר האוזן לגוף כקינקל לכלים שכן הקינקל כמה כלים ניתנין עליו ואת נותן מוגמר תחתיו וכולם מתעשנים כך מאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם הזה על ידי האוזן כולן חיין מניין שנא' שמעו ותחי נפשכם אמר הקב"ה אם הטית אזנך לתורה כשתבא לפתוח בד"ת הכל משתתקים לפניך ושומעים דבריך כשם שהטית אזנך לשמוע ד"ת ומהיכן את למד ממשה רבינו שע"י שהטה אזנו לתורה בשעה שבא לפתוח בד"ת נשתתקו העליונים ותחתונים והאזינו דבריו מנין ממה שקרינו בענין האזינו השמים ואדברה וגו'" (דב"ר האזינו א').

 כמה הפליגו חכמים במעלת השמיעה, כאילו הוא המפתח לכל מעלות התורה והשגת השלימות, אם אך יעשה אדם אזניו כאפרכסת לשמוע לקול ה' הקורא אליו ממעמקי נפשו, אם אך יטה אוזן להקשיב ולהאזין לבת קול היוצאת מחורב ומכרזת בכל יום ויום, אזי מובטח לו שלא יחטא לעולם וישיג כל השלימיות כולן, אך דא עקא אין אנו שומעים.

 "רבן יוחנן בן זכאי היה דורש את המקרא הזה כמין חומר מה נשתנה אוזן מכל אברים שבגוף אמר הקב"ה אזן ששמעה קולי על הר סיני בשעה שאמרתי כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך וקנה זה אדון לעצמו ירצע" (קידושין כ"ב ע"ב).

 מאמר מפורסם זה תמוה על פניו, הלא עבד זה לא חטא בשעה ששמע הלא כולנו שמענו במעמד הר סיני את אשר שמע זה, אלא שחטא בשעה שמכר עצמו לעבדות, וא"כ נמצא חומרו קולו, מה ראה אזן להרצע, ולא הידים שקבלו את דמי המקח, ולא המוח שהחליט על המכירה ולא הרגלים שהובילו אותו לבית אדונו.

 אלא שלימדונו חז"ל, אילו היתה שומעת ומאזינה כראוי, אילו היה לו לעבד זה "לב שומע" לא היה מגיע לשפל זה לקנות אדון לעצמו, ואם אכן מכר את עצמו לעבדות אין זה אלא משום שהאוזן פשעה כשלא הפנימה את דבר ה' "כי לי בני ישראל עבדים".

 אין הדברים תלויים אלא בשמיעת האוזן ואף אם כל גופו מלא פצע וחבורה, כל עוד האוזן שומעת יש תקוה לאחריתו ויש שכר לפעולתו.

 וזה הנראה בביאור מה שאמרו "קטע ידו נותן לו דמי ידו... קטע רגלו נותן לו דמי רגלו... סימא עינו נותן לו דמי עינו... חירשו נותן לו דמי כולו" (ב"ק פ"ה ע"ב).

 הרי ששמיעת האוזן היא החשובה מכל פעולותיהם של שאר אברי האדם.

יה"ר שהקב"ה יתן לנו לב שומע ואוזן שומעת לעשות רצונו בלבב שלם.