אלקים עשה את האדם ישר

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

 

"לא תונו איש את עמיתו" (כ"ה י"ז).

 "הלא היא כתובה על ספר הישר" (יהושע י' י"ג).

 תורתנו הקדושה "ספר הישר" היא ובעבודה זרה (כ"ה ע"א) נחלקו בגמ' איזה מחמשת הספרים קרוי ספר הישר, לר' יוחנן היינו ספר אברהם יצחק ויעקב שהוא ספר בראשית ולר' אלעזר משנה תורה שהוא ספר דברים דכתיב בה "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" (ו' י"ח).

 ונראה לבאר מחלוקתן דהנה מדת היושר תכונת הנפש היא, מדה היא מן המדות הטובות שיש אדם שניחון בה מטבעו ויש מי שעמל עליה להשיגה אך מדה היא מן המדות שבנפש המישרתו בכל דרכיו והליכותיו. אך מלבד מדת היושר שעל האדם להשיג ולסגל לעצמו, מוטל עליו גם שכל מעשיו והנהגתו בפלס היושר תהיינה.

 ובמקום אחר נתבאר יסוד זה בכל המדות הטובות.דמחד אמרו חז"ל (שבת קל"ג ע"ב) "אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום", ומאידך אמרו (סוטה י"ד ע"א) "ואמר ר' אחא בר חנינא מאי דכתיב 'אחרי ה' אלקיכם תלכו' וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר 'כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא' אלא הלך אחר מדותיו מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, מה הוא מבקר חולים אף אתה בקר חולים" הרי שנצטוינו גם לסגל לעצמנו את פנימיות מדותיו יתברך וכשם שהוא ית' חנון ורחום כך אנו נצטוינו להיות כן, אך מוטל עלינו גם לעשות כמעשיו וכשם שהוא מלביש ערומים ומבקר חולים כך נצטוינו לנהוג גם אנו.

 ישנו אדם בעל לב רחום ונפשו מלאה חמלה וטוב לבב, אך מרוב עצלות או טרדה אינו עוסק בגמילות חסדים, ולעומתו ישנם אחרים שכל עסקם בגמילות חסדים אך אינם טובי לב ואינם מרגישים בצער זולתם, אלה וגם אלה לוקים בחסר, מה הוא רחום אף אתה רחום! ומה הוא מבקר חולים אף אתה בקר חולים!.

 וכך גם במדת היושר עלינו ללכת בדרכי אבות ולהיות ישרים כמו אבותינו הקדושים, אך בספר דברים נצטוינו גם לעשות מעשים ישרים "ועשית הישר והטוב". שני ספרים אלה נקראו ספר הישר על שם שני הפנים שבמדת הישרות, אלו ואלו דברי אלקים חיים, הא בלא הא לא סגי.

 ראה נא מה שכתב הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל (פי"ג הלכה י"ג) "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בהם בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעלמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".

 שלשה דברים נדרשים מכל הבא להצטרף לשבט לוי ולהסתפח אל נחלת ה', תורה - לדעה את ה', עבודה - לעמוד לפני ה' לעבדו ולשרתו, וישרות - הולך ישר כפי שעשהו האלקים וכו', הלא כך ברא יוצר בראשית את האדם, יציר כפיו, "אלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" (קהלת ז') ואין האדם יכול להתקרב אל ה' ולדבוק בו אלא אם כן ישר יהיה וכל מעשיו והליכותיו ישרים יהיו.

 וכשם שכל בר דעת יבין שתורה ועבודה יסודות הקדושה הם ובלעדיהם אין האדם קרב אל משרתי ה', כך גם מדת הישרות, אין מדה זו נדרשת לתיקון החברה בלבד, אלא אף היא מיסודות הקדושה וכל שאינו ישר אינו קרב אל הקודש. פוק חזי דיוק גדול בתורת הרמב"ם, הלא כמה הלכות מצינו שלמד ממשנתו של יעקב אבינו, עיין פ"ו מערכין הלכה ל"א, אך רק בפי"ג ה"ז משכירות כתב "כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במארה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן. שהרי הקפידו חכמים על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה. וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן לפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד". רק בהלכה זו כינה את יעקב "יעקב הצדיק" דיושר לבב צדקות הוא, ודו"ק.

 האם ראויים אנו להצטרף לשבט לוי, האם ראויים אנו להיקרא "ממלכת כהנים וגוי קדוש", אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, כמדומה אני שדורנו אכן מתאמץ לאחוז בדרך התורה להתעמק בה ולהשתעשע בה, אף בעמוד העבודה נאחזים רבים, אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך, אך במדת הישרות עדיין לא התחלנו ללכת, "בעלי חשבונות" אנן, עול החשבונות הרבים אשר בקשו להם בני האדם רובץ על צוארנו וה"חשבונות" מקיפים אותנו מכל צד, אך לא נוכל להתקרב אל הקדושה ולדבוק בשבט לוי שבט התורה, אלא אם גם במדה זו נחשוק ונדבוק, כי אבותנו ישרים היו, ישרים בתכלית, ותורתנו "ספר הישר" הוא ואין זולתה, כי "עשה האלקים את האדם ישר", ורק מי שהולך ישר כפי שעשהו האלקים יכול ליקרב אל הקודש ויהיה ה' חלקו ונחלתו.

"כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"