לא נפלאת היא ולא רחוקה היא

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל' י"א - י"ד).

 כאשר קוראים אנו פסוקים אלה הלב מרגיש שיש כאן הוראה יסודית שנוגעת ליסוד היסודות של עבודות האדם, שיש כאן עצה טובה האמורה לפתור את עובד האלקים ממצוקה גדולה העומדת בינו ובין השגת השלימות, ושומה עלינו לגלות מהי עצה זו ומאיזה מצוקה היא באה לגאול אותנו.

 הנה הרמב"ן כתב לפרש בשתי דרכים מהי "המצוה הזאת", לאיזו מצוה כונת התורה. לפירוש אחד הכונה למצות התשובה הכתובה לעיל בפרשה זו (פסוק ב') "ושבת עד ה' אלקיך", וזה פירוש הכתוב "בפיך ובלבבך לעשותו" בפיך זה וידוי פה, ובלבבך - תשובת הלב, אך עוד פירש הרמב"ן שהכונה לכלל מצוות התורה, ולפי פירוש זה, הכתוב אומר דרשני.

 רבינו בחיי בפירושו לתורה כתב דיש רמז בפסוקים אלה לשלשה דברים, שהם כנגד תורה עבודה וגמילות חסדים. בפיך - זה תלמוד תורה, דכתיב ביה "ודברת בם", בלבבך זה תפלה כפי שאמרו (תענית ב' ע"א) איזוהי עבודה שבלב זה תפילה, לעשותו - זה גמילות חסדים.

 ובספרי חסידות יש שפירשו ביסוד פסוק זה שמכאן רמז דבכל אחד ממצוות התורה יש ג' חלקי עבודה, מחשבה, דיבור, ומעשה. בפיך - זה הדיבור, בלבבך - זה המחשבה, לעשותו - זה המעשה, והבני יששכר כתב ספרו דרך פקודיך לבאר כלל מצוות התורה עפ"י דרך זה.

 אך אין בדרכים אלה כדי לבאר את אריכות הדברים ואת פשטותן וגם אין בהם ביאור במה שנאמר על התורה שאינה בשמים ואיננה מעבר לים.

 והנראה בזה, דהנה שתים הן הסיבות והמניעים המעכבים את האדם מלהשיג שלימות בקיום מצוות התורה והתדבקותו בהם. א: קוצר המשיג, מצוות רבות ושונות אינם מובנים לנו, ובהעדר הבנה קשה לו לאדם לקיים מצוות אלה בהתלהבות, בשמחה, ובהתפעלות הנפש, וכאשר הוא מזלזל במצוות אלה, או למצער מקיים אותן כמצוות אנשים מלומדה, והן הופכות לעול ולמשא, אי אפשר שעל ידן ישיג שלימות ויתקרב על ידן להקב"ה.

 ב: מיעוט הלבבות, כאשר האדם שוקע לתוך תאות העולם הזה, תענוגותיה, וחי חיי הבלים, לבו הופך ללב אבן, והמצוות הופכות למשא כבד מנשוא, שוב אין הוא מוצא עוז ותעצומות לרדוף את המצוות ולהתאמץ בקיומן, וכאשר אין האדם שמח במצוות, ואין הדבקות בהן ממלא נפשו בסיפוק ובחדוה, הופכות המצוות לעול ולמשא והוא עיף ויגע מלשאת משא זה.

 וכדי להשיג שלמות בקיום מצוות התורה צריך האדם בינה יתירה להבין מצוות אלה ותועלתן, ועוד צריך הוא ללב פתוח כדי לרצות ולדבוק בהשגת השלמות בתורה ובמצוה, וזה שאנו מבקשים, "לב טהור ברא לי אלקים, ורוח נכון חדש בקרבי", לב טהור כדי לרצות, ורוח נכון כדי להבין.

 ואחרי הרצאת הקדמה זו נראה ביאור הכתובים, "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא", שהרי יש מצוות שבמיעוט השגתנו נפלאת הם, מעבר להבנתנו, ויש שלמיעוט לבבינו נדמה שרחוקים הם וקשה לעמוד בהם ולהשיגן. "לא בשמים היא", כנגד אלה אשר נפלאת הן, אין אדם יודע מה למעלה ומהו דרך נשר בשמים. "ולא מעבר לים" - כנגד מה שנראה לנו רחוק שהרי אפשר להגיע מעבר לים אלא שקשה הדבר עד למאוד.

 וכנגד שני אלה אומר הכתוב, "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך היינו תלמוד תורה שנאמר בה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, שרק על ידה יבין אדם וישכיל בעומק מצוות התורה טעמיהן ופנימיותן, פרטיהן ודקדוקיהן ויגיע לרוח נכון, ובלבבך ע"י עבודת הנפש והלב בלימוד המוסר שעל ידה ישיג לב טהור, כך יאפיל אדם מישראל ויגיע לשלימות העבודה.

"לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי"