ביסוד איסור בל תשחית ובגדר הפקר בית דין
פירות האילן ופרי האדמה
ברכת התורה בשבועות למי שניעור כל הלילה ובגדר ברכת התורה
הנה דנו הפוסקים והאחרונים במי שניעור כל ליל שבועות ועוסק בתורה כמנהג ישראל קדושים, כיצד יעשה בברכת התורה בבוקר, וכבר נתבאר בדברי הפוסקים ששאלה זו במחלוקת היא שנויה בין ר"ת והרא"ש. דהנה בסימן מ"ז סעיף י"א הביא המחבר שני דעות בשינת קבע ביום אם חייב לברך ברכת התורה אחריו ובבית יוסף מבואר דלדעת ר"ת חייב…
תקיעות דמיושב ודמעומד (תשס"ד)
ביסוד איסור בל תשחית ובגדר הפקר בית דין
"ובראש המצבה גומה גדולה, לפי ששם מדליקים בכל לילה על זה האופן לוקחים בגדי פשתן לבנים וטובים כל אחד לפי ערכו, ועושים אותו חתיכות חתיכות וטובלים אותם בשמן זית, וממלאים הגומה שמן זית ודולקים אותה ונראה אורה עד צפת…ופעם אחת שלחה גבירה מקונסטנטינא בגד אחד ארוג עם כסף שוה מאה פיישא"ש הדליקה אותו לכבוד הרשב"י…
במקום הדלקת נר חנוכה בזמה"ז
א הנה מנהג הרבה חסידים ואנשי מעשה בזמן הזה להדליק נרות חנוכה בפנים וכן הובא ברמ"א (תרע"א סעי' ז') שהאידנא נוהגין להדליק בפנים עיי"ש, וטעמא בעי שהרי מבואר בגמ' ובשו"ע שמצוה להניחה על פתח ביתו בחוץ ולכאורה אין יוצאין יד"ח בהדלקה בפנים שהרי ליכא פרסום הנס ודוקא בשעת הסכנה אמרו מניחה על שולחנו ודיו והלא…
במצות נר חנוכה ובאופני הידורה
א הנה ידוע מה שעמדו האח' על דברי הרמ"א שכתב (בסימן תרע"א סעי' ב') דכל אחד מבני הבית מדליק למהדרין, דמלשון הרמב"ם (פ"ד מחנוכה הלכה א'-ב') משמע דמי שמדליק נר ראשון מדליק את כל הנרות דכתב ש"מדליק נרות כמנין אנשי ביתו", ולמה נטה הרמ"א ממשמעות דברי הרמב"ם. וידועים דברי הגרי"ז בספרו על הרמב"ם, דהרמב"ם והרמ"א…
ערב יום כיפור – גדרי העינוי והצום ביוה"כ
הנה יש לעיין בדין הצום ביוה"כ, האם יסודו בגדר מחודש דנצטוינו להיות מעונים, ונאסר עלינו יתובי דעתא, ואין האכילה אלא אמצעי לעינוי וביטולו, או שמא נאסרו עלינו האכילה והשתיה וכאילו אמרה תורה לא תאכלו ולא תשתו, אלא שהתורה אסרה האכילה בלשון עינוי ללמדנו שאין השיעור כזית ככל אכילה שבתורה אלא כותבת שהוא שיעור יתובי דעתא….