Behar

  "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" (כ"ה י"ד). "וכי תמכרו וגו' – לפי פשוטו כמשמעו. ועוד יש דרשה מנין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור, ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך" (רש"י שם).  …

הנה יש חלוקות שונות מבחינת הזמן הראוי לספירה, ונבאר. כתב השו"ע בסימן תפ"ט ס"א "ואם שכח לספור בתחילת הלילה הולך וסופר כל הלילה". ומשמע מדברי המחבר דלכתחלה צריך לספור בתחילת הלילה, ושני טעמים יש בהלכה זו. א. זריזין מקדימין למצוות וכשם שיש להזדרז בקיומה של כל מצוה כך גם במצוה זו. (ועיין מנחת אשר בראשית…

 "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (כ"ה ו'). "לאכלה ולא להפסד" (פסחים נ"ב ע"ב). "שאמרה תורה בפירות שביעית והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ודרשו לאכלה ולא לסחורה וזה דבר תורה הוא וכו'" (רמב"ן סהמ"צ מצוה ג' ששכח הרב). נחלקו גדולי הדורות אם יש מצוה באכילת פירות שביעית, ושורש פלוגתתן בביאור דברי הרמב"ן, דהנה הרמב"ם השמיט ממנין…

  "ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר." (כ"ה ב' – ד'). הנה עבודת האדמה בשנת השביעית נאסרה בעשה ול"ת. במצות עשה שהרי כתיב "ושבתה הארץ שבת לה'" (ויקרא כ"ה ב'), ועוד כתיב…

“וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה” (כ”ה ח’). הנה נחלקו הראשונים בכל גדר מצוה זו, ושלש מחלוקות בדבר. א: התוס’ במנחות ס”ה ע”ב נסתפקו אם בי”ד חייבין לספור ולברך או רק לחשב חשבון השנים, וגם הרמב”ן בפירושו עה”ת פר’ אמור (כ”ג ט”ו) נסתפק…

  וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו (כ"ה י"ד). שנינו בב"מ (נ' ע"ב) "אמר רבא הלכתא, פחות משתות נקנה מקח, יותר על שתות ביטול מקח, שתות קנה ומחזיר אונאה". הנה לא מצינו באונאה מצות תשלומין כמו שמצינו בגזילה שנצטוינו בה והשיב את הגזילה, וצריך ביאור מה שורש חיוב השבת האונאה,…