ודי זהב

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב" (א' א')

"הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם שנאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל" (רש"י ד"ה ודי זהב ומקורו בספרי).

"כך אמר משה לפני הקב"ה, רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל"    (ברכות ל"ב ע"א)

 ראו זה פלא, משה רבינו בדברי תוכחתו בפסוק הראשון שבספר משנה תורה ראה לנכון להזכיר את הקשר שבין ברכת ה' היא תעשיר את בני ישראל בכסף וזהב ובין חטא העגל, אלא שקשר זה נתפרש ע"י חז"ל בשתי דרכים.

 מחד בא משה להוכיח את ישראל הלא הקב"ה ברחמיו וחסדיו השפיע לכם כסף וזהב לרב ע"מ לגדלו ולרוממו ותחת זאת כפרתם בטובת המקום ובזהב שנתן לכם עשיתם את העגל, והוא שצועק הנביא הושע "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל".

 ומאידך מתייצב משה רבינו לפני הקב"ה כמליץ יושר וסניגור לבני ישראל ואומר לפני הקב"ה "רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל... הוא שגרם שעשו את העגל", למה זה יחרה אפך בעמך, אתה גרמת להם לחטוא מרב טובה, ולא עוד אלא שאף אמרו "די" בראותם שרב כסף וזהב יביאו אותם למרוד במלכות שמים ובכל זאת השפעת להם גדולה.

 כך דרכו של משה רבנו כשושבינא דמלכא ושושיבנא דהטרוניטא, ממכה עצמו מתקן רטיה, ובאותו מטבע שבו הוא מוכיח את ישראל, מתייצב הוא להוכיח את הקב"ה כביכול ולעורר רחמי שמים על ישראל.

 (עיין לעיל בפתיחה לחומש דברים).