וראיתם אותו וזכרתם

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

 

"תניא היה רבי מאיר אומר גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו לאחד אמר הבא לי חותם של טיט ולאחד אמר הבא לי חותם של זהב ופשעו שניהם ולא הביאו איזה מהן עונשו מרובה הוי אומר זה שאמר לו הבא לי חותם של טיט ולא הביא" (מנחות מ"ג ע"ב)

 וכתבו התוס' שם "מה שמדמה חותם של טיט לציצית שכן עושין לעבדים והציצית מעיד על ישראל שהם עבדי הקב"ה כדאיתא בפרק במה אשה (שבת דף נ"ז ע"ב) כבלא דעבדא תנן".

 הרי לן דציצית חותם של עבדות היא, החותם המזכיר לו לאדם, לו ולסובבים אותו, שעבד הוא ולא בן חורין, ומהות העבדות עול התרי"ג הרובץ על כתפיו, ובציצית הרי כתוב "וראיתם אותו וזכרתם אל כל מצוות ה' ועשיתם אותם", ועוד אמרו חז"ל (נדרים כ"ה ע"א) "שקולה מצות ציצית כנגד כל המצוות שבתורה", וכבר כתב בספר החינוך (שפ"ו) לבאר פשוטן של דברים דציצית בגימטריא שש מאות, ועם ח' חוטין וחמשת הקשרים כמנין תרי"ג הם ותרי"ג המצוות הן הם עצם העבדות.

ב

 וע"י הציצית נזכר אדם במצוות כולן שרק בקיומן ניצל האדם מרדת שחת. פוק חזה מה שאמרו חז"ל בפרשה זו (במד"ר י"ז ו') "והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצותי ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם - הלב והעינים הם סרסורים לגוף שהם מזנין את הגוף, למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי - משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל ואמר לו: תפוס חבל זה ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים, ואף כך א"ל הקב"ה לישראל כל זמן שאתם מדובקים במצוות ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום, וכה"א 'החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך'. והייתם קדושים בזמן שאתם עושים את המצוות אתם מקודשים ואימתכם מוטלת על האומות - פרשתם מן המצוות נעשיתם מחוללים".

 חוטי הציצית חבל הצלה הן, חבל שהקברניט הגדול מושיט לנו להעלות את נפשנו מרדת שאול ולמלט את נשמותינו מאבדון.

ג

 אך כשם שהלבן חותם של טיט הוא, התכלת חותם של זהב היא להזכירנו שלא רק עבדים אנחנו אלא גם בני מלכים וכדברי ר' שמעון (שבת ס"ז ע"א) "כל ישראל בני מלכים הם, וכמו שאמר רבי עקיבא "כל ישראל ראויין לאותה איצטלא" (שבת קכ"ח ע"א).

 כי מצוות ה' לא רק עבדות הם, כחותם של טיט, אלא גם איצטלא בת מאה מנה, חותם של זהב. שהרי המצוות לא רק חבל הצלה הן להצילנו מרדת שחת, אלא אף חבלי קסם המושכים אותנו מעלה מעלה במעלה ההר וקושרים אותנו אל הקב"ה.

 ועל התכלת אמרו חז"ל (מנחות שם) "תכלת דומה לים ים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד", על ידי התכלת, החותם של זהב נושא אדם את עיניו למרום ובעיני רוחו רואה הוא את כסא כבודו ית"ש, את הדר תפארת גדולתו ומתקשר בקשר של קיימא, בקטירא עילאה לקוב"ה ומבקש מאביו שבשמים שקשר זה לא ינתק לעולם.

 "'שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך' בתי את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם שנאמר 'הן על כפים חקותיך'" (תענית דף ד' ע"א).

"למען תזכרו ועשיתם אל כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם"