זכור את היום הזה אשר יצאת ממצרים

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה


 הנה הארכנו במק"א בשאלה הידועה מה בין מצות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר למצות זכירתה בכל יום ולילה, והארכנו בזה בדרכי ההלכה.

 ונראה בזה, דשני פנים יש בזכירת יציאת מצרים, ושני חובות רובצות עלינו מכח זכירה זו. זכירה זו מחייבת אותנו לקבל עול מלכות שמים שהרי כך אמרו חז"ל "לא לחנם הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא כדי שתקבלו מלכותי עליכם" וכך משמע מפשטיה דקרא "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים". ועוד כתיב "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים". וזכירה זו מחייבת אותנו גם לספר ביציאת מצרים ולהודות ולהלל לשמו הגדול בשיר ובתודה על חסדו כי גבר עלינו, וכדכתיב "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". (ומצינו עוד דהגדה מחייבת שבח והודיה בפרשת ביכורים (דברים כ"ו ג') "ואמרת אליו הגדתי היום וכו'" ובתרגום יונתן "ותימרון ליה אודינן יומא דין" ובתרגום ירושלמי שם "ותימרון ליה אורינן ושבחינן יומא הדין" והדברים מאירים).

 בכל ימות השנה מצוה להזכיר יציאת מצרים כדי לקבל עול מלכות שמים, ומשו"כ קבעו מקומה של זכירה זו בקריאת שמע שכל כולה קבלת עול מלכות שמים דגם זכירה זו ענינה תוספת שלימות בקבלת עומ"ש.

 (ובאמת כבר נתקשו גדולי הדורות במה שהשמיט הרמב"ם ממנין המצוות מצוה זו דזכירת יציאת מצרים בכל יום, וי"א דלשיטתו אין זו מצוה בפני עצמה אלא חלק ממצות קריאת שמע ולדברינו הדברים מתיישבים כמין חומר, ודו"ק כי קצרתי).

 אבל בליל הסדר מספרים יציאת מצרים כדי להודות ולהלל ומשו"כ קבעו אמירת ההלל בהדי סדר ההגדה.

 ובזה נבין גם מה שנתבאר במק"א דבסיפור יציאת מצרים בליל הסדר אין אדם יוצא יד"ח אא"כ הוא מספר בנסים ונפלאות אבל במצות הזכירה שבכל השנה כולה די לו להזכיר שהקב"ה הוציאנו ממצרים, והדברים מתבארים כמין חומר, דדי בעצם הזכירה שהקב"ה הוציאנו ממצרים לחייב אותנו לקבל עול מלכותו, אך ככל שנגדיל לספר בנסים ונפלאות שעשה עמנו יתרחב הלב ותתרומם הנפש להודות להלל ולשבח לשמו הגדול יתברך.