כי דם עבדיו יקום

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

"וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו" (ל"ב י"ט).

"הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום" (ל"ב מ"ג).

 ראה זה פלא, הלא אמרו חז"ל (קידושין ל"ו ע"א) "בשעה שעושים רצונו של מקום קרויים בנים, בשעה שאין עושין רצונו של מקום קרויים עבדים", והנה בשירת האזינו דוקא בפסוקים של חרון אף קרויים בנ"י בנים כגון "וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו" (ל"ב י"ט), "שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל" (ל"ג ה'), ודוקא בפסוקי הנחמה קרויים הם עבדים, כגון "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם" (ל"ב ל"ו), "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום" (ל"ב מ"ג), ודבר זה אומר דרשני.

 משל למה הדבר דומה, למלך שמרדו בו בני עמו, המרד הצליח והמלך נאלץ לברוח מבית ארמונו באישון לילה כדי למלט את נפשו ממות ואבדון. כאשר שמע המלך ממקום גלותו שבין הקושרים קשר להדיחו מכס מלכותו היו לא עבדיו בלבד אלא אף בנו יחידו בשר מבשרו ועצם מעצמותיו חמתו בערה בו ואמר בלבו בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי.

 לאחר שנים הצליח במערכה גדולה לחזור ולכבוש את ארמון המלוכה ולחדש את מלכותו, וכאשר נתברר לו שלא רק בני משפחתו עמו לצדו במערכה אלא גם אחד מעבדיו משרתיו שחירף את נפשו בתוך הארמון שהיה כבוש ביד אויבי המלך ואעפ"כ שמר למלך אמונים ונלחם למענו, נתמלא לבו אהבה לאותו עבד וגמל לו מכל הטיב והטוב שבאוצרות המלך.

 וכך כאשר הקב"ה כועס על בני ישראל כועס הוא שבעתיים על כי הלא בנים אתם לה' אלקיכם וכדברי הנביא ישעיהו "בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי" וזה שאמר הקב"ה וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו", הלא בני הם ואיך מרדו בי, וכאשר הוא מתנחם על עמו מתמלא הוא רחמים על עבדיו ששמרו לו אמונים לאורך הגלות, ועל עבדיו יתנחם, ודם עבדיו יקום.