כמעשה לבנת הספיר

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

 

 

"ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" (כ"ד י')

"ותחת אפיפרון דרגליי דמייצע תחות כורסיה הי כעובד ספרנון מידכר שעבודא דשעבידו מצראי ית בני ישראל בטינא ובלבנין והון נשייא בטשן ית טינא עם גובריהון, הות תמן ריבא מפנקתא מעברתא ואפילת ית עוברא ואיתבטש עם טינא נחת גבריאל ועבד מיניה לבנתא ואסקיה לשמי מרומא ואתקניה גילונדק תחות אפיפרון דמרי עלמא"       (תרגום יונתן בן עוזיאל שם).

תחת רגליו של הקב"ה, לזכרון לפניו תמיד, "צערן של ישראל" סאת היגון שהיתה מנת חלקם של אבותינו במצרים היא שהביאתם עד לרגלי הר סיני, היסורין מזככין את ישראל ומעלין אותם מכף חובה לכף זכות (סנהדרין ק"א).

 נשיאי המטות שזכו להביא קרבנות לחנוכת המזבח מי היו וכיצד נבחרו, אמרו בספרי וכ"כ רש"י (במדבר ז' ב') "הם נשיאי המטות. שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מוכים עליהם שנאמר ויכו שוטרי בני ישראל", אותם שוטרי ישראל שהוכו וסבלו למען עם קדוש, הם אשר כופפו גום לשוט של נוגשי מצרים וסבלו את סבלו של עם ה', הם אשר זכו להיות נשיאי ישראל ולחנוך את משכן ה'.

 כאשר יתרו בא לשמוח עם משה ולחגוג את נסי יציאת מצרים ומלחמת עמלק כתיב (שמות י"ח כ"ז) "וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו" ואמרו חז"ל (תנחומא) "לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר (משלי י"ד י') אמר הקב"ה בני היו משועבדים בטיט ובלבנים ויתרו היה יושב בתוך ביתו בהשקט, ובא לראות בשמחת התורה עם בני? לפיכך קודם וישלח משה את חותנו ואח"כ בחודש השלישי".

 רק מי שהיה עם ישראל בטיט ובלבנים וב"מעשה לבנת הספיר" זכאי לשוש משוש בקבלת התורה ובקרבת האלקים.

שמחנו כימות עניתנו, שנות ראינו רעה