לכבוד ולתפארת

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה


א

 מקובלת ההבנה ד"כבוד ותפארת" חד הם, ואינם אלא לשונות מתחלפים, אך בתורת משה להחת"ס על התורה כתב בפרשת תצוה דתרתי דסתרי הם, הכבוד- גדולה ורוממות הוא, אך התפארת יסודה במדת הענוה והשפלות, דהלא יעקב אבינו מדת תפארת הוא, והוא שאמר קטונתי מכל החסדים ומדתו ענוה יתירה, עיין בדברי החת"ס בזה.

 והנה הארכנו בהזדמנויות רבות דאף מצוות הקודש והמקדש על אף שכולן בטלו בחורבן בית מקדשנו ותפארתנו, ואינן נוהגין בזמן הזה, מ"מ פנימיות ענינם, והרמז שבהם תורת נצח הוא, ובדרך זה הסברנו מה מהות כל כלי מכלי המקדש ומה סוד טמון בו ללמדנו דעת ולאלפנו בינה (עיין פרשת תרומה מאמר "ועשו לי מקדש").

 וכך פני הדברים גם בבגדי כהונה לכבוד ולתפארת, אמנם בגדי הכהונה של הכהנים בטלו בעונותינו שרבו, אך בגדי הכהונה של כלל ישראל, ממלכת כהנים וגוי קדוש קיימים ועומדים, והם שתי המצוות שבלבישה, התפילין, והציצית. התפילין לכבוד הם, עליהם דרשו חז"ל "פארך חבוש עליך" (יחזקאל כ"ד) ומשום כך חידשו הלכה דאבל פטור מתפילין משום שבאפר הוא מתעולל ולא בפאר (עיין כתובות ו' ע"ב, מועד קטן כ"א ע"א, ובשו"ע או"ח סי' ל"ח סעיף ה'), ומאידך מצינו במנחות מ"ג ע"ב דהציצית נקראים "חותם של טיט" ובתוספות שם ביארו "מה שמדמה חותם של טיט לציצית שכן עושין לעבדים, והציצית מעיד על ישראל שהם עבדי הקב"ה כדאיתא בפרק במה אשה כבלא דעבדא תנן" הרי שהציצית מסמל את את ה"עבדות", בעוד שהתפילין מסמלים את ה"מלכות", ושניהם יחד לכבוד ולתפארת הם, והן הם בגדי הכהונה של ממלכת כהנים וגוי קדוש.

ב

 וכבר ביארנו במקום אחר מדוע מצות ציצית לא הוטלה עלינו כחובה אלא מצוה קיומית היא, ומי שאינו לובש ד' כנפות פטור ממנה, ותימה הוא, הלא שקולה מצות ציצית כנגד כל המצוות שבתורה וא"כ למה לא הוטלה עלינו חובה, אלא נראה דהיא הנותנת, דוקא משום שהציצית הם חותם של טיט, כבלא דעבדא, שומה עלינו לקבלה באהבה, דהלא פעמים רבות הסברנו דעיקר מעלת העבדות של כלל ישראל, הוא עבדות מתוך שמחה ורצון, (עיין לעיל פרשת יתרו מאמר "הקדימו נעשה לנשמע").