לתפלה לדורון ולמלחמה

מרן הגאב"ד שליט"א
  • Print

"נכתבה הפרשה הזאת להודיע כי הציל הקב"ה את עבדו וגאלו מיד חזק ממנו וישלח מלאך ויצילהו וללמדנו עוד שהוא לא בטח בצדקתו והשתדל בהצלה בכל יכולתו, ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו יארע לנו תמיד עם בני עשו וראוי לנו לאחוז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו לתפלה לדורון ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל, וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת כאשר אזכיר". (רמב"ן ריש וישלח).

 דבר גדול למדנו מדברי אדונינו הרמב"ן שלא זו בלבד שכל מעשה אבות היו "יצירה לבנים" כפי שכתב בריש ספר שמות וכבר נדברנו בדברי קדשו פעמים רבות, אלא מעשיו של יעקב אבינו בפרשה זו היו אף "הוראה לבנים" ואבינו יעקב הנחיל לנו בפרשה זו משנה סדורה לדורות, בידעו ברוח קדשו "כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו" ע"כ הורה לנו דרך חיים ותוכחת מוסר "ראוי לנו לאחוז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא עצמו לתפלה לדורון ולהצלה".

 אך בפרשה זו יעקב אבינו לא רק הנחיל לנו תורת חיים ושלחן ערוך לדעת את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר יעשון, אלא אף פעל בכחו הגדול להכין לנו את דרך עץ החיים לתת לזרעו עוז ותעצומות כדי שיוכלו להגיע לקץ הימים ולהגאל גאולת עולם, הבה נתבונן בדברי הרמב"ן בפרשה זו ונלך בעקבותיו.

"ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" (ל"ב ט').

"דהכונה בזה כי יעקב יודע שאין זרעו כולו נופל ביד עשו, א"כ ינצל המחנה האחד על כל פנים, וגם זה ירמוז, שלא יגזרו עלינו בני עשו למחות את שמנו אבל יעשו רעות עם קצתנו בקצת הארצות שלהם, מלך אחד גוזר בארצו... ומלך אחר מרחם במקומו והציל הפליטים... ראו כי לדורות תרמוז זאת הפרשה" (רמב"ן שם).

 רוח הקדש פיעמה בו ברבנו הרמב"ן, וכן ראינו בכל תולדות עם עולם, כי בכל עת שמלכות אחת גזרה גזרת שמד לעולם היתה מלכות אחרת שעל ידה היתה פליטה גדולה, כן בימי האינקויזציה, וכך עלתה גם בימי השואה האיומה כשעלה הכורת על אחב"י באירופה, ומקצתם נמלטו לארצות הברית, ומקצת למזרח הרחוק ומקצתם מצאו מפלט בארץ קדשנו "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש", וכנבואת התורה שבפי הרמב"ן.

"ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורווח תשימו בין עדר לעדר" (ל"ב י"ז).

"וסברו בב"ר שיש בזה רמז, אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם, אם יהיו צרות באות על בני לא תביא אותן זו אחר זו, אלא הרוח להם מצרותיהם, עשה רמז שיהיו המסים שיגבו בני עשו מזרעו ברווח והפרש בין זו לזו" (רמב"ן).

 וגם תפלתו זו של אבינו בחיר האבות נתקיימה בתולדות עמנו ובין גזירה לגזירה, בין גלות לגלות, ובין שמד לשמד, זכינו לימי חסד ורחמים, בכחו של אב שביקש מהקב"ה לשים רוח בין עדר לעדר".

"יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדוני שעירה" (ל"ג י"ד).

"ועוד להם מדרש אחר שיקים דברו לימות המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, יאמר כי המושיעים אשר בהר ציון יעלו לשפוט את הר עשו" (רמב"ן).

 יעקב אבינו עבר דרך שעירה ובכך נתן כח עוז ותעצומות לבניו בדורו של משיח, מושיעי ישראל אשר בהר ציון עתידים לעלות דרך הר שעיר ולשפוט את הר עשו, כי כל מעשי האב הוראה הם וגם סגולה לבניו, לתמכם ולחזקם, להכין להם את הדרך העולה בית אל, ולהנחיל להם גאולת עולם בב"א.

תגיות: