ממלכת כהנים וגוי קדוש

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

"קדושים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבים והיו קודש" (פסוק כ"א, ו')

"וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם" (פסוק כ"א ח')

"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם" (פסוק י"ט ב').

 בקדושות רבות נתקדשו ישראל זו למעלה מזו, שהרי אין הקדושה מדרגה מסויימת אלא שאיפה מתמדת, לא מקום אלא דרך, ראה נא מה שכתב אור החיים הק' בפרשת קדושים (י"ט ב') "ובאמת מצינו בכל חלקי הבריאה שיש בהם מדרגות קדושה גבוה מעל גבוה", ורבים מספרי היראה הביאו מש"כ בספר היצירה (פ"ג ופ"ו) רמז "והר סיני עשן כולו" (שמות י"ט י"ח) עולם שנה נפש - אלה הם שלשת ענפי הבריאה כולה, עולם כנגד תבל ומלואה שמים וארץ ומה שביניהם, שנה - כנגד בריאת הזמן, ונפש - כנגד בריאת האדם, ובכל שלשת אלה יש מדרגות קדושה זו למעלה מזו, בעולם - מדינת הים שאין בה קדושה כלל למעלה ממנה ארץ קדשנו, למעלה ממנה ירושלים, הר הבית, העזרה, ההיכל והקדושה העליונה קודש הקדשים. בשנה - ימות החול למעלה מהם חול המועד, יו"ט, שבת, ויוה"כ שהוא שבת שבתון. וכך גם בנפש, - אומות העולם, ישראל, שבט לוי, משפחת הכהנים ומעל כולם הכהן הגדול מאחיו. וכך גזרה חכמתו ית"ש שבכל חלק מחלקי הבריאה מתפשטת ומושפעת אור עליון ושפע אלוקי מן הנקודה הקדושה שהיא מעין מקום דנשקי שמיא וארעא (ב"ב ע"ד) אל הסמוך לה ובירידה ממנה עד דיוטא תחתונה, והדברים טמירים ונשגבים.

 מהי קדושה זו ומה פירושה, כבר כתבו התוס' (תוס' קידושין ב' ע"ב) כאשר אמרו שם דלשון קידושין באשה משום דאסר לה אכו"ע כהקדש "ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת לי".

 אין מושג הקדושה אלא יחוד וזימון ומשום כך מצינו לשון זה אף על צד השלילה עיין ברכות (ח' ע"ב) "אני ציויתי למקודשי, תני רב יוסף אלו הפרסיים המקודשין ומזומנים לגיהנם".

 שבט הכהנים מיוחד ומזומן לעבודת המקדש ובכך קדושתו, אך גם כלל ישראל כולו נצטוה להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" גם הוא נצטוה להתייחד לעבודה, לא במקדש שבהר המוריה אלא במקדש שבעולם כולו, העם נצטוה לקדש את החול והכהנים נצטוו לקדש את הקדש, וכולם כאחד ממלכת כהנים הם וגוי קדוש.

 ואף עבודת הכהנים, לא שלהם בלבד היא, אלא של הכלל כולו שהרי הני כהני שלוחי דידן נינהו ולא רק שלוחי דרחמנא (קידושין כ"ג), ובאמצעות הכהנים כלל ישראל כולו מתייחד ומתעלה לגבוה, ראה לשון הרמב"ם בספר המצוות מ"ע ל"ט "היא שציונו להקריב במקדש שני כבשים בכל יום", הכהנים הם הם שמקריבים את התמידים ועבודת הזר פסולה, ומ"מ אנו נצטוינו להקריבם ע"י הכהנים שליחנו, שליחי עם ישראל כולו (וע"ע במ"ע כ"ז ומ"ע כ"ט והארכנו בזה במק"א).

 ועוד מצינו במדרש (ילקוט שמעוני בראשית רמז ע"ה) שכותי אחד שאל את יעקב, אתה הבטחת "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", הקב"ה נתן לך י"ב שבטים ולא הפרשת מהם אלא שבט אחד בלבד הלא הוא שבט לוי, ויעקב ענה באמת קבלתי י"ד שבטים דהלא אפרים ומנשה כראובן ושמעון הם לי, ומהם ארבעה בכורים שאף הם מיוחדים לעבודה (עיין זבחים קי"ב ע"ב דכל זמן שלא נבנה בית המקדש היתה העבודה בבכורים), ומעשרת השבטים הנותרים הפרשתי אכן את שבט לוי למעשר.

 והדברים נפלאים שבט לוי כתרומה וכמעשר הוא, וכשם שע"י הפרשת התרומה והמעשר אף השיירים מתעלים ומתוקנים, וכשם שאין חלות תרו"מ אלא בשיריה ניכרים, כך אין קדושה בשבט לוי אלא ע"י שיירי אוכלוסי ישראל וע"י שבט לוי אף הם מתעלים ומתקדשים.

 כל ישראל קדושים, כולם מיוחדים ומזומנים לעבודת הבורא, איש איש בעבודתו, איש איש במצותיו, וכולם כאחד

"ממלכת כהנים וגוי קדוש".