ואיש תבונות ידלנה

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

"ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדוף אחרי האנשים, והשגתם ואמרת אליהם, למה שלמתם רעה תחת טובה וכו'" (מ"ד ד').

 הנה כל פרשה זו סתומה וחתומה ניתנה, וכל הדין ודברים שבין יוסף משנה למלך מצרים לאחיו אומרת דרשני, וביותר תמהים אנו על יוסף הצדיק שלכאורה הקשה לבו כאבן ולא ריחם ולא חמל על אביו הזקן ועל אחיו המתייסרים ביסורי מצפון ונקרעים בין אחיהם הקטן בנימין לאביהם הצדיק יעקב אבינו.

 אמנם כבר שאלו רבותינו הראשונים על יוסף הצדיק שלא שלח מיד בעלותו לגדולה להודיע לאביו יעקב המתאבל עליו בשקו ותעניתו שעודנו חי והוא מלך במצרים, והרמב"ן (מ"ב ט') כתב דיוסף ראה וציפה בהתגשמות החלומות שחלם, ובעל עקידת יצחק (בשער ל') כתב על דבריו שהם "בלתי נאות" וכתב ליישב דיוסף התכוין בכל מעשיו להביא את האחים לידי תשובה שלימה על פשעם כלפיו, וכדרך זו כתבו גם האברבנאל ועוד מרבותינו הקדמונים מפרשי התורה.

 ונתבונן בפרשה זו לאורם של רבותינו אלה.

 הנה חטאו אחי יוסף כאשר עקרו מלבם אהבת אח ואחוותו וכנכרים נחשבו לו כאשר השליכוהו לבור ומכרוהו לאורחות ישמעאלים. וכל מעשי יוסף היו מכוונים להביאם לידי תשובת המשקל ותחת שעקרו אחוות אחים מלבם להחזירם לידי הרגשת האחוה ולהעלותם לידי הבנה פשוטה במה שאמרו חז"ל "כל ישראל ערבים זה לזה". ואכן עלתה בידו משאלת לבו הגדול ובחכמתו הביאם לידי הכרת חטאם ותיקון מעשיהם.

 הנה אומר יוסף לאחיו "אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו...ואת אחיכם הקטן הביאו אלי", והאחים מתכנסים בינם לבין עצמם ומודים ומתודים "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו את הצרה הזאת". וכבר שאלו רבים, וכי זה היה חטאם ופשעם שלא ראו בצרת נפשו, הלא הם הם אשר הביאו עליו את הצרה הזאת במו ידיהם! אלא נראה דאמנם כן, אך הכתוב משמיענו את השלמת רצון הצדיק יוסף בתחבולתו, דאכן הכירו האחים בפתע פתאום באזלת ידם שהתעלמו מאחוות אחיהם ולא ראו בצרת נפשו בהתחננו אליהם.

 ושוב כאשר מכריזים על גביע הכסף של יוסף שנגנב והחשד נופל על האחים אומרים הם "אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים" (מ"ד ט'), כאן רואים אנו לא רק הרגשת האחוה, אלא קבלת אחריות וערבות, מוכנים הם להיות לעבדים לעבוד עבודת פרך משום עול הערבות המוטל עליהם.

 וכאשר נמצא הגביע באמתחת בנימין מציע יהודה ליוסף "ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו", ויש כאן מדרגה נשגבה יותר של ישראל ערבים זה לזה, לא רק שיהודה מוכן להיענש יחד עם אחיו הסורר, אלא אף לישב תחתיו ובמקומו ולקבל על עצמו את כל החטא ועונשו, כאילו הוא זה שחטא והוא מקבל על עצמו את ענשו.

 ורק לאחר שראה יוסף שחפץ ה' בידו הצליח להביא את אחיו לידי תשובה שלימה ותיקון הפגם בשרש עליון וגבהי מרומים, אחרי שהשריש בלבם אהבת אח ורחמיו, שוב אינו שולט ברוחו, בוכה הוא בקול גדול ומתגלה לאחיו.

 ומכל זה למדנו צדקת הצדיק במסירות נפש שנמנע מלהודיע ליעקב אביו שעודו חי וכבש את רחמיו הגדולים רק כדי להחזיר את אחיו בתשובה ולתקן חטאם ופגמם, לכפר עון ולהמתיק את הדין בשרשו להביא את אחיו הגדולים לתיקון המידות ולתשובה שלימה.

 וכשם שכבש יוסף צדיק יסוד עולם רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך, ונזכה לישועת עולמים בב"א.

תגיות: