עול מלכות שמים

מרן הגאב"ד שליט"א
  • Print

עסקנו היום בדיני מלכות וכבודה, ומכבוד מלכות דבשר ודם ומוראו עלינו ללמוד לכבודו ומוראו של מלכו של עולם.

 כתב הרמ"א [אור"ח סימן א' סעיף א'] "שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך, כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר 'אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד", עכ"ל. ומדבריו למדנו דיש לו לאדם ללמוד ולהקיש מענין המלכות ולישא ק"ו בעצמו ומה אם לפני מלך בשר ודם כך לפני מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה.

 ובברכות [ג' ע"ב] איתא "אמר רב אחא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא, כינור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר, כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו, אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה! אמר להם, לכו והתפרנסו זה מזה, אמרו לו, אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו! אמר להם, לכו ופשטו ידיכם בגדוד, מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים" ע"כ. ולכאורה תמוה מדוע בכל יום ויום שב וחזר מעשה זה על עצמו, ונאמרו ונשנו אותם דברים, דאטו לא ידעו חכמי ישראל תשובתו של דוד מיום האתמול.

 ונראה לומר, דהנה להמבואר בדברי הרמ"א איך יש לו לאדם ללמוד לירא מפני מלך מלכי המלכים ק"ו ממורא בשר ונראה ודם, ולכאורה כל זה שייך בכל הדיוט מישראל, אבל מה יעשה מלך שאין יראת מלכות עליו, אלא שומה עליו לצייר בנפשו חרדת העומדים לפניו היראים ממוראה של מלכות, ולישא בעצמו ק"ו כמה יש לו לירא ממלך מלכי המלכים הממליך מלכים ולו המלוכה.

 ולכך כיון שעלה עמוד השחר שהוא זמן קריאת שמע ותפילה והגיע זמן קבלת עול מלכות שמים באימה וביראה, ציוה דוד המלך לחכמי ישראל שיכנסו אצלו, כדי שילמד מהם מורא מלכות וישריש בליבו כמה יש לו להיות ירא ממלכו של עולם מלך מלכי המלכים הקב"ה.

 ובדרך דרש שמעתי לפרש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה' אבקש" [תהלים כ"ז] היינו דאמר דוד לפני הקב"ה "לך אמר לבי בקשו פני" למען כבודך אמרתי שיכנסו ויבקשו פני מלכותי, ואזי - "את פניך ה' אבקש".

תגיות: