צדיק יסוד עולם

מרן הגאב"ד שליט"א
  • הדפסה

"ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו, ואין איש מאנשי הבית שם בבית, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי, ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה" (ל"ט י"ב).

אמר (יוסף) אבא נתנסה, זקיני נתנסה, ואני איני מתנסה, אמר לו הקב"ה חייך שאני מנסה אותך יותר מהם" (ב"ר פ"ז).

 יש לעיין במה היה נסיונו של יוסף גדול מנסיונם של אברהם ויצחק שמסרו את נפשם למיתה, זה באור כשדים, וזה בעקידה, ועוד הרי בעשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם (אבות פ"ה מ"ג), ומה המיוחד בנסיונו של יוסף.

 ובזוה"ק (ח"א קצ"ד ע"ב) מבואר דרק לאחר שעמד יוסף בנסיון זה נקרא צדיק ונאמר עליו "צדיק יסוד עולם", ויש לעיין בעצם המושג שצדיק יסוד עולם הוא.

 והנה מצינו שיצרא דעריות לפעמים מתגבר באופן נורא ומבהיל למעלה מדרך הטבע כדי להכשיל גדולי עולם מוסדי תבל כדי להורידן שחת, פוק חזי מה שאמרו (קידושין פ"א ע"א) על רב עמרם חסידא שיצר הרע בעצמו התאמץ בעוז להכשילו עד שהרים דרגא שעשרה בני אדם לא יכלו לשאתו, ולבסוף השביע ליצה"ר שיצא ממנו "ונפק מיניה כי עמודא דנורא". וברור שכן ביוסף הצדיק שהשטן הס"מ ופמליא דיליה אזרו כל כחם ואונם כדי להכשילו, ויוסף צדיק יסוד עולם עמד כנגדם בכח עליון למעלה מדרך הטבע.

 ונראה בזה ביאור מה שאמרו (ב"ר בראשית פ"ז) "בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל הה"ד 'הים ראה וינוס' בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס", ונראה דזה היה מדה כנגד מדה, כשם שיוסף התגבר על יצרו למעלה מדרך הטבע, בכח זה נקרע הים לישראל למעלה מדרך הטבע.

 ואם נסיונו של רב עמרם חסידא היה עצום ורב כ"כ אף שלא היה אלא לשעה אחת, ק"ו בנסיונו של יוסף הצדיק ששנה תמימה נתפתה ע"י אשת פוטיפר בכל יום ויום כמבואר בתנחומא (וישב י"ב) "ויהי כדברה אל יוסף יום יום, א"ר יהודה בר שלום יום יום י"ב חודש", ועי"ש (פרק ז-י"ב) באריכות גדולה על כל האמצעים והטצדקי ועל פיתויים שונים ומשונים שהפעילה כדי להכשילו.

 וכבר ביארנו במקום אחר, דקל יותר להתעלות ברגעי שיא, לזמן מועט למדרגות רמות ונשגבות של מסירות נפש, מאשר להתמיד במעלות קדושים מיום ליום, ובדרך זה נתבאר על ידינו מה שאמרו בעבו"ז (י"ח ע"א):

 "תנו רבנן כשחלה ר' יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו, אמר לו חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו, תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש, אמר לו רבי מה אני לחיי עולם הבא אמר לו כלום מעשה בא לידך, אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי".

 ולכאורה יש לתמוה טובא על שאלתו של ר' יוסי בן קיסמא "כלום מעשה בא לידך", וכי לא די לן בעצם מסירות הנפש הנשגבה כאשר ר' חנינא בן תרדיון הוציא ס"ת לרשות הרבים בשעת הגזירה ושם את נפשו בכפו להרביץ תורה בישראל, וכי מילתא זוטרתא היא שר' יוסי ב"ק שואל "כלום מעשה בא לידך"!

 ונראה בדרכנו דאף שר' חנינא העפיל למעלת קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים במוסרו את נפשו למות על קדושת ה', אך ר' יוסי ב"ק רצה לבדקו האם ידע ר"ח גם לחיות על קדושת ה', האם התעלה גם בחיי היום יום, האם שיגרת חייו והתמדתן, גם היא הוקדשה לקדושת ה', וכאשר נוכח שאכן כך הוא, אמר "מחלקך יהיה חלקי ומגורלך יהיה גורלי".

 וכאשר עמד יוסף הצדיק בנסיון ופטפט ביצרו כתיב "ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה", ונראה דיש גם בזה עומק מבהיל של יראת חטא ומסירות נפש, הלא ידע יוסף דכאשר הוא משאיר בגדו בידה, יתכן שהוא חורץ בכך את גורלו למות, דשוב לא יוכל להכחיש את דבריה, והיא תוציא את בגדו מתחת ידה להוכיח שבא אליה כפי שאכן עשתה, ומדרך הטבע היה לו לתפוס את בגדו ולהוציאו מידה, אך לא כך דרכו של יוסף צדיק יסוד עולם, אלא בורח הוא מן העבירה על אף שהוא יודע שבכך עלול הוא להמיט על עצמו עונש מות, כך מסירות נפשו של יוסף, ועל שם מסירות נפש נוראה זו נקרא "צדיק יסוד עולם"!

רחמנא אידכר לן זכותא דיוסף צדיקא, אכי"ר.

תגיות: