ששים ושמחים לעשות רצון קונם

מרן הגאב"ד שליט"א
  • Print

 

 

 ישראל נמשלו ללבנה, ויפלא לכאורה מדוע נמשלו בני ישראל הקטנה ולא לשמש הגדולה. אלא שאמנם השמש גדולה אך אין היא גדילה, ולא חשוב כמה אדם גדול אלא כמה אדם גדל.

 כתב מהרש"א (סנהדרין מ"ב ע"א) דאף שהקב"ה מיעט את הלבנה ששה ושמחה היא לעשות רצון קונה. ובאמת אמרו חז"ל (חולין ס' ע"ב) שהקב"ה אמר ללבנה "לכי ומיעטי עצמך", וזה נסיון קשה ביותר, לא שהקב"ה מיעטה אלא שציוה עליה להמעיט את עצמה, ועל מדה גדולה זו נאמר, ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ומן הלבנה אנו לומדים שלפעמים האדם צריך להמעיט את עצמו, ולעשות כן בשמחה.

@     @     @

 ובשם הרה"ק ר' מנדל מרימנוב אמרו פירוש על המשנה "מורא רבך כמורא שמים" שיש לנו ללמוד מגרמי השמים השמש והירח כיצד צריך תלמיד להתנהג עם רבו, לירח אין אור עצמי, כל כחו ואורו מן השמש הוא, וראו זה פלא כאשר הוא מתקרב לשמש (ועומד בין השמש לכדור הארץ אין הוא מאיר כלל, וכשהוא מתרחק מן השמש ועומד מעבר לכדור הארץ) אז הוא ירח מלא ומאיר במלא תפארתו. כך לפעמים צריך התלמיד לעמוד מרחוק, לא להתקרב יותר מדי ולא יהא לבו גס בו, ורק אז יקבל את מלא השפע מורא רבך כמורא שמים.

"שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו".