הנה נתתי אל לבי לדרוש ולחקור בגדרי התעניות שמצינו בתורה, בחז"ל במנהגי ישראל ובעובדות שמצינו בדברי ימי עולם של חכמי הגמ', ומצאתי כל"ג תעניות, ורמז לדבר "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". וכל הצומות הללו מתחלקים לארבעה גדרים שונים שהם כארבעה אבות התעניות שהם: תשובה, ריצוי, אבילות וזֵכֶר. ואבאר את יסודות הדברים והסתעפיותיהם. א תשובה הגדר…
"אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו" (ל"ו י"ג). "אלה המצות פרשיות של קרבנות נדרים והגעלה" (חזקוני שם). למדנו מדברי החזקוני שבפסוק זה שבסוף חומש במדבר נצטוינו גם על הגעלת הכלים והכשרתן. אך אין ללמוד מדבריו דהוי מצות עשה, אלא שנצטוינו בדיני הגעלת כלים והאיסור להשתמש…
"כן תרימו גם אתם" (י"ח כ"א). "לרבות שליחכם" (קידושין מ"א ע"א). כתב התורי"ד "יש מקשים א"כ לכל דבר מצוה יועיל השליח ויאמר אדם לחבירו שב בסוכה בעבורי הנח תפילין בעבורי. ולאו מילתא היא שהמצוה שחייבו המקום לעשות בגופו האיך יפטר הוא על ידי שלוחו והוא לא יעשה כלום בודאי בגירושין ובקדושין מהני כי הוא המגרש…
"ואמר אביי תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן" (שבת קי"ח ע"ב). "כשמסיים מסכת, מצוה לשמוח ולעשות סעודה, ונקראת סעודת מצוה" (רמ"א בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו סעיף כ"ו). ובש"ך (שם ס"ק כ"ז) כתב דכיון דהוי סעודת מצוה מותר לאבל תוך י"ב חודש לאכול שם. והרמ"א הלך לשיטתו וכתב בהל' תשעה…
"ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם" (כ"ו ל"א). "ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר והשמותי את מקדשיכם – קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים – לא יתלוש,…
