במדבר

הנה כבר הארכנו בחובת הזהירות בשעת המגיפה להתרחק מחברתם של בני האדם על מנת למנוע התפשטות המגיפה. אך עדיין יש לעיין במדת האחריות הרובצת על האדם שמתוך רשלנות וחוסר זהירות הדביק אחרים במחלה, והאם הציבור זכאי לדרוש מן החולה או מי שעלול להיות חולה להתרחק מהם כדי שלא יחלו במחלה. (ומעשה בא לפני באחד ששאל…

בדבר השאלה אם מותר לו לאדם לומר חידושי תורה של אחרים בשמו ולהתהדר באיצטלא שאינה שלו.   טרם נדון אם יש בזה איסור גמור נאמר ברורות דמדה מגונה ביותר היא וקלקול במדות, ובודאי הוי דומיא דגניבה וגזילה, דגם זה פושט יד ונוטל פרי רוחו ועמלו של זולתו להנאתו. אלא שהיו שבטעות מצאו סמך היתר להנהגה…

  במה ששאל לדעתי במנהג כל העולם כולו שאומרים תהלים לרפואת החולים, דלכאורה מנהג זה נסתר מדברי הרמב"ם שאסור להתרפאות בדברי תורה, אבאר בזה את הנלענ"ד. כתב הרמב"ם בפי"א מהלכות עבודה זרה הי"ב: "הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, המניח ספר תורה או תפלין על הקטן בשביל שישן,…

פרשת במדבר "והלוים יחנו סביב למשכן העדות ואל יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות" (א' נ"ג). כתב הרמב"ם בפ"ח מבית הבחירה ה"א "שמירת המקדש מצות עשה ואע"פ שאין שם פחד מאויב ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין". וכך…

  כתב המגן אברהם (ריש סימן תצ"ד): "בליל שבועות אין מקדשין על הכוס עד צאת הכוכבים דכתיב תמימות תהיינה (ע"ה ומ"ב)". והט"ז (שם) כתב: "מאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות". הרי לן שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד אך לא נבואה אחת. לדעת המגן אברהם אין קפידא אלא בקידוש, אך לדעת הט"ז…

  "וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסוע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד" (ד' ט"ו). "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" (ד' כ'). הנה נחלקו הראשונים בלאו זה ד"ולא יבאו לראות כבלע את הקדש" בתרתי, בביאור האיסור,…

וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבודתו ועל משאו (ד' י"ט). ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד (י"ח כ"ג).   "שלא יתעסקו הלוים בעבודת הכהנים ולא הכהנים בעסק הלויים אלא כל אחד יעשה מלאכתו המיועדת לו מדכתיב איש איש על עבודתו ועל…