דברים

את בתי נתתי לאיש הזה (כ"ב ט"ז). "האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיתה אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת אמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה נאמנת".   ובגמ' "א"ר…

אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם (ב' ו'). א בטעם האיסור הנה בעבו"ז ל"ה ע"ב שנינו "אלו דברים של עובדי כוכבים אסורים ואין איסורם איסור הנאה חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו והפת והשמן שלהן… והשלקות". ושם (ל"ז ע"ב) הביאו מקור מן המקרא "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי מים בכסף…

ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו (א' ט"ז)   הנה נשאלתי פעמים רבות על ידי דיינים ואבות בתי הדין היושבים על מדין על האופן הראוי בניהול הדיון, באיזו מדה ראוי לדיין להתערב ולנהל את הדיון ובאיזו מדה יש לו לאפשר לבעלי הדין ולבאי כוחם להתגושש ולהתעמת זה עם זה מתי לאחוז בפלך השתיקה…

ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו (א' ט"ז) כבוד עוה"ד ירא ושלם…. הנני במענה קצר על שאלותיו בעניני ערכאות משום חומרת הענין. שאל כבודו אם מותר לתבוע חבירו לבית משפט ע"מ להלחיץ אותו שיסכים לפשרה וכדו'. זה איסור גמור, ומבואר להדיא בסי' כ"ו ס"א ברמ"א שאסור לתובעו בערכאות אפילו לאלץ אותו לבא לבי"ד…

ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו (א' ט"ז)   הנה מבואר בב"ק פ"ד ע"ב דמה דדנין דיני ממונות בזה"ז ואף בהודאות והלואות הוי משום "דעבדינן שליחותייהו", וצ"ב בגדר זה דבודאי אין כונתם לדין שליחות שמצינו בגדרי קנין וחלות או במצוה ועבירה במקום דמהני בהו שליחות דמה שייך שליחות בדין, ועוד דהרי בטל השליחות…

"לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך". "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרוש אחיך אותו והשבותו לו" (כ"ב א'- ב'). הנה יש לעיין במצוה זו, האם כל מעשה המצוה וגדרה רק השבת אבידה לבעלים וכל מה שמצווה לעשות לפני"כ…

"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" (דברים כ"ז כ"ו). הנה פשוט הדבר דמלבד תרי"ג מצות שבתורה שומה על האדם לקיים מצות רבות וענינים רבים שאף הם מן התורה  אלא שלא נימנו במנין התרי"ג משום שלא נאמרו בלשון ציווי מפורש, ומ"מ רצון ה' שיעשה אותם האדם  וחי בהם ורצון זה למדים אנו מתוך תורת…

ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמור שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו (דברים א' ט"ז) א עדות וטענות מפי מתורגמן באור החיים כתב לפרש ציווי זה דמצוה על הבי"ד לשמוע ולהבין את העומד לפניהם ולא יהיו שומעין מפי התורגמן כמבואר במשנה מכות ח' ע"ב וזה כונת הכתוב "שמע בין אחיכם",…

ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך (י"ט י"ט). א ביסוד דין עשאי"ל וביאור דברי התוס' בריש מכות הקשו התוס' (במכות ב' ע"א) בעדי בן גרושה וב"ח דאין אומרים יעשה זה בן גרושה וב"ח תחתיו אלא לוקה ארבעים הלא הוי עשאאי"ל כיון שאין מתקיים בהם כאשר זמם, ותירצו בב' דרכים. א' דכיון דלוקה…