ויקרא

הנה לדאבון לב בעקבות התפשטות מגפת הקורונה נסגרו אלפי בתי כנסיות בארץ ישראל וברחבי העולם היהודי, רבבות אלפי ישראל מתפללים בביתם ביחידות ובלב נשבר על שנבצר מהם להשתתף בתפילת רבים ולומר קדיש וקדושה. בארץ ישראל התירו הרשויות להתפלל בעשרה בשטח פתוח תוך הקפדה שיהיה הפרדה ראויה בין איש לרעהו, אולם בהרבה מהמניינים אין זהירים בהרחקה…

"ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם" (כ"ו ל"א). "ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר והשמותי את מקדשיכם – קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים – לא יתלוש,…

א מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה. עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו – ט"ז). "גופא אמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני…

"'שבעת ימים תאכל מצות'. כל שבעה מצוה ואינו קורא לה רשות אלא לגבי הלילה הראשון שהוא חובה, ומצוה לגבי חובה רשות קרי לה אעפי"כ מצוה מדאורייתא היא" (מעשה רב סימן קפ"ה). "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך, מה שביעי רשות – אף ששת ימים רשות. מאי טעמא, הוי דבר שהיה בכלל ויצא…

"זאת תורת היולדת" (י"ב ז'). "זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים" (ויקרא ז' ל"ז). "אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה. אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא…

"אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם" (כ"ו ג'). "אם בחקתי תלכו – יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה: ואת מצותי תשמרו – הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים, כמו שנאמר (דברים ה' א') ולמדתם אותם…

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" (כ"ה י"ד). "וכי תמכרו וגו' – לפי פשוטו כמשמעו. ועוד יש דרשה מנין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור, ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך" (רש"י שם).   ומקור…

  "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום" (ויקרא כ"ג ט"ו, ט"ז). א הנה המושכל הפשוט והראשוני דמצות ספירת העומר מן המצוות שבדיבור היא, ומן הסתם פרטיה ודקדוקיה כשאר פרטי ודקדוקי מצוות אלה, אמנם לכשנתבונן בדברי הפוסקים והאחרונים, נחזה נכוחה שבכמה וכמה…

"את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים" (י"ט י"ט).     "דאמר שמואל את חקתי תשמורו, חוקים שחקקתי לך כבר, בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע, מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבה" (קידושין ל"ט ע"א). הנני חמשה המה איסורי הכלאים, וארבעה מהם מקורם בפסוק זה. א. כלאי בהמה. אסור להרביע…

הנה נחלקו ר' יהודה ור' שמעון בפסחים (כ"ח ע"א). לדברי ר"י חמץ שעעה"פ אסור מה"ת מגזה"כ ולר"ש אין בו איסור תורה, אך מ"מ מבואר (שם כ"ט ע"א) דאסור מדרבנן משום קנס. ומן הראשונים יש מי שכתב דכיון שאין האיסור אלא משום קנסא אינו אסור אלא למי שהשהה את החמץ ברשותו ועבר באיסור, אבל אין החמץ…