תשעה באב נדחה (תשע"ב)

מרן הרב אשר וייס | לשמיעה לחץ »

"בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב והיינו דאמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף ורבנן אתחלתא דפורענותא עדיפא" (תענית…

קר"ש בבוקר וקר"ש שעל המטה (תשע"ב)

מרן הרב אשר וייס | לשמיעה לחץ »

"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף" (כ"ג כ"ד). "כשהן עומדין משנתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות – ללבוש טלית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין… לא ישכב, בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו, כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום"…

שיטת הבה"ג במי שדילג אחד מימי הספירה

מרן הרב אשר וייס

א   ידועה שיטת הבה"ג דמי שדילג אחד מימי הספירה שוב אינו מצווה לספור והפסיד מצותו. אך בדברי הראשונים מוצאים אנו שני סגנונות שונים בביאור שיטה זו. בספר החינוך (מצוה ש"ו) כתב דכל הימים מצוה אחת הן, וכיון שדילג יום אחד נמצא שלא קיים המצוה בשלימות, וכ"כ בשו"ת מהרלב"ח. אך התוס' במנחות (ס"ו ע"א) והרא"ש…

מכירת חמץ(תשע"ב)

מרן הרב אשר וייס | לשמיעה לחץ »

א מקור מנהג המכירה   שנינו בתוספתא פסחים פ"ב ה"ו ישראל וגוי שהיו באין בספינה ויש חמץ ביד ישראל מוכרו לגוי או  נותנו במתנה וחוזר ולוקחו ממנו לאחר הפסח ובלבד שיתננו במתנה גמורה", ומברייתא זו המקור לדין  מכירת חמץ לנכרי, והובאה הלכה זו בסימן תמ"ח ס"ג עי"ש. אמנם, שני הבדלים בין המכירה הנהוגה בזמנינו למכירה…

שמחת פורים, הגדרתה והלכותיה (תשע"ב)

מרן הרב אשר וייס | לשמיעה לחץ »

"והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (מגילת אסתר ט' כ"ב). א עיצומו של יום בפורים הנה יש לעיין בעצם מהותם של ימי הפורים, האם קדושה עצמית יש בהם וכימי חג ומועד שבעצם ימים טובים הם ומקדושת היום נובעים מצותיו, כך גם…

שביתת הקטן בשבת (תשע"ב)

מרן הרב אשר וייס | לשמיעה לחץ »

"ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך" (כ' י'). "אלו הקטנים או אינו אלא גדולים, אמרת הלא כבר מוזהרים הם אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, וזה ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך" (רש"י שם ומקורו במכילתא)….

נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ (תשע"א)

מרן הרב אשר וייס | לשמיעה לחץ »

"ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים" (שבת כ"א ע"ב). ופרש"י "משום פרסומי ניסא, ולא ברשות הרבים אלא בחצירו, שבתיהן היו פתוחים לחצר". והתוס' כתבו לחדש דכשהבית פתוח לחצר יש להדליק על פתח החצר מבחוץ ורק כשאין חצר מדליק על פתח ביתו. והוכיחו כן…

קושיית הבית יוסף על שמונת ימי חנוכה (תשע"ב)

מרן הרב אשר וייס | לצפייה ושמיעה לחץ »

הנה ידוע בשער בת רבים קושית רבינו הבית יוסף למה מדליקין נר חנוכה שמונה ימים, והלא בפך השמן היה כדי להדליק יום אחד ונמצא שלא היה הנס אלא שבעה ימים, ולמה תיקנו אפוא שמונת ימי חנוכה. וכבר מצינו קושי' זו בדברי הראשונים. בתוס' הרא"ש (שבת כ"א ע"ב) כבר הקדים את הבית יוסף בכל שלשת תירוציו….

ראש השנה – תקיעות דרבנן ואיסור בל תוסיף

מרן הרב אשר וייס

"ואמר רבי יצחק למה תוקעין בר"ה למה תוקעין רחמנא אמר תקעו אלא למה מריעין מריעין רחמנא אמר זכרון תרועה אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן" (ר"ה ט"ז ע"א). הקשו התוס' בר"ה (ט"ז ע"ב וכ"ח ע"ב) איך תקנו חכמים להוסיף על התקיעות כדי לערבב את השטן, והלא עובר על…

שלש סעודות וזמניהן (תשע"ג)

מרן הרב אשר וייס | לשמיעה לחץ »

"ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה" (ט"ז כ"ה). "תנו רבנן כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש. רבי חידקא אומר ארבע. א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, 'ויאמר משה אכלהו היום…' רבי חידקא סבר הני תלתא היום לבר מאורתא, ורבנן סברי בהדי דאורתא" (שבת קי"ז ע"ב).   א אם…