יסודות התשובה והוידוי

מרן הרב אשר וייס

“והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך  והשבות אל לבבך וכו’ ושבת עד ה’ אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי  מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך”  (דברים ל”א-ב’). “כי המצוה הזאת  אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא וכו’ כי קרוב אליך  הדבר מאד…

בענין “כל נדרי” (תשס”ה)

מרן הרב אשר וייס | Press to listen »

  “ואומר כל נדרי ואסרי וכו’ די נדרנא ודי אשתעבנא ודאחרימנא מיום כפורים שעבר עד יום הכפורים הזה שמכוונין להתיר הנדרים והחרמות והשבועות אולי עברו עליהן וכדי לינצל מן העונש, והוקשה לר”ת מה מועיל להתיר על מה שעברו כבר והנהיג לומר יום כפורים זה עד יום הכפורים הבא עלינו וגם הנהיג לומר די נדירנא ודמישתבענא…

ביסוד איסור בל תשחית ובגדר הפקר בית דין

מרן הרב אשר וייס

    “ובראש המצבה גומה גדולה, לפי ששם מדליקים בכל לילה על זה האופן לוקחים בגדי פשתן לבנים וטובים כל אחד לפי ערכו, ועושים אותו חתיכות חתיכות וטובלים אותם בשמן זית, וממלאים הגומה שמן זית ודולקים אותה ונראה אורה עד צפת…ופעם אחת שלחה גבירה מקונסטנטינא בגד אחד ארוג עם כסף שוה מאה פיישא”ש הדליקה אותו…

פירות האילן ופרי האדמה

מרן הרב אשר וייס | Press to listen »

הנה יום ט”ו בשבט הוא ר”ה לאילנות (ר”ה ב’ ע”א) ומנהגים שונים נהגו ביום זה, יש שנהגו לאכול ביום זה מפרי העץ כמובא במגן אברהם סי’ קל”א ס”ק ט”ז. ולכבוד יום זה נדון ביסוד גדר פרי וירק, מה נחשב פירות האילן ומה נחשב ירק, ויש נפ”מ להלכה בגדרים יסודיים אלה לגבי כמה וכמה דיני תורה.   הנה בג’ סוגיות בש”ס…

ברכת התורה בשבועות למי שניעור כל הלילה ובגדר ברכת התורה

מרן הרב אשר וייס | Press to listen »

הנה דנו הפוסקים והאחרונים במי שניעור כל ליל שבועות ועוסק בתורה כמנהג ישראל קדושים, כיצד  יעשה בברכת התורה בבוקר, וכבר נתבאר בדברי הפוסקים ששאלה זו במחלוקת היא שנויה בין ר”ת  והרא”ש. דהנה בסימן מ”ז סעיף י”א הביא המחבר שני דעות בשינת קבע ביום אם חייב לברך ברכת  התורה אחריו ובבית יוסף מבואר דלדעת ר”ת חייב…

תקיעות דמיושב ודמעומד (תשס”ד)

מרן הרב אשר וייס | Press to listen »

  אמר ר’ יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין – כדי לערבב השטן (ר”ה ט”ז ע”ב). הנה נחלקו הראשונים איזה תקיעות הן עיקר מצות השופר דמיושב או דמעומד. הטור בסימן תקפ”ה כתב “אבל לעולם עיקר תקיעה היא מעומד שהוא על סדר הברכות” ומקור דבריו בדברי הר”ן בר”ה דף ט”ז וז”ל…

ביסוד איסור בל תשחית ובגדר הפקר בית דין

מרן הרב אשר וייס

“ובראש המצבה גומה גדולה, לפי ששם מדליקים בכל לילה על זה האופן לוקחים בגדי פשתן לבנים וטובים כל אחד לפי ערכו, ועושים אותו חתיכות חתיכות וטובלים אותם בשמן זית, וממלאים הגומה שמן זית ודולקים אותה ונראה אורה עד צפת…ופעם אחת שלחה גבירה מקונסטנטינא בגד אחד ארוג עם כסף שוה מאה פיישא”ש הדליקה אותו לכבוד הרשב”י…

במקום הדלקת נר חנוכה בזמה”ז

מרן הרב אשר וייס

א הנה מנהג הרבה חסידים ואנשי מעשה בזמן הזה להדליק נרות חנוכה בפנים וכן הובא ברמ”א (תרע”א סעי’ ז’) שהאידנא נוהגין להדליק בפנים עיי”ש, וטעמא בעי שהרי מבואר בגמ’ ובשו”ע שמצוה להניחה על פתח ביתו בחוץ ולכאורה אין יוצאין יד”ח בהדלקה בפנים שהרי ליכא פרסום הנס ודוקא בשעת הסכנה אמרו מניחה על שולחנו ודיו והלא…

במצות נר חנוכה ובאופני הידורה

מרן הרב אשר וייס

א הנה ידוע מה שעמדו האח’ על דברי הרמ”א שכתב (בסימן תרע”א סעי’ ב’) דכל אחד מבני הבית מדליק למהדרין, דמלשון הרמב”ם (פ”ד מחנוכה הלכה א’-ב’) משמע דמי שמדליק נר ראשון מדליק את כל הנרות דכתב ש”מדליק נרות כמנין אנשי ביתו”, ולמה נטה הרמ”א ממשמעות דברי הרמב”ם. וידועים דברי הגרי”ז בספרו על הרמב”ם, דהרמב”ם והרמ”א…

ערב יום כיפור – גדרי העינוי והצום ביוה”כ

מרן הרב אשר וייס

הנה יש לעיין בדין הצום ביוה”כ, האם יסודו בגדר מחודש דנצטוינו להיות מעונים, ונאסר עלינו יתובי דעתא, ואין האכילה אלא אמצעי לעינוי וביטולו, או שמא נאסרו עלינו האכילה והשתיה וכאילו אמרה תורה לא תאכלו ולא תשתו, אלא שהתורה אסרה האכילה בלשון עינוי ללמדנו שאין השיעור כזית ככל אכילה שבתורה אלא כותבת שהוא שיעור יתובי דעתא….