מועדים

א הנה ידוע מה שעמדו האח’ על דברי הרמ”א שכתב בסימן תרע”א סעי’ ב’ דכל אחד מבני הבית מדליק למהדרין, דמלשון הרמב”ם בפ”ד מחנוכה הלכה א’-ב’ משמע דמי שמדליק נר ראשון מדליק את כל הנרות דכתב ש”מדליק נרות כמנין אנשי ביתו”, ולמה נטה הרמ”א ממשמעות דברי הרמב”ם. וידועים דברי הגרי”ז בספרו על הרמב”ם, דהרמב”ם והרמ”א…

א “יו”ט של ר”ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה”. ובגמ’ בעינן למילף מקראי ד”יום זכרון תרועה יהיה לכם” ו”יום תרועה יהיה לכם” דכאן בר”ה שחל להיות בשבת וכאן בר”ה שלא חל בשבת ודחינן לה דכיון דתקיעת שופר חכמה היא ואינה מלאכה אין לבטלה מדין תורה. ומסקינן, “דמדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא…

“כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים” (אסתר ט’ כ”ב). הנה מצינו שכתב תרומת הדשן (סימן קי”א) בטעם מצות משלוח מנות וז”ל: “נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא,…

“ומדליקין ומברכין בבית הכנסת משום פרסומי ניסא” (תרע”א סעיף ז’).   א   הנה כתב שם המשנה ברורה (ס”ק מ”ד) דאעפ”י שאין הדלקה בביהכ”נ מדינא אלא מנהגא היא מ”מ מברכים עליה כשם שמברכין על ההלל בראש חודש. והדברים תימה, הלא בהלכה זו אם מברכין על ההלל בר”ח נחלקו הראשונים, דעת הרמב”ם בפי”א הלכה ט”ז מברכות,…

“יום תרועה יהיה לכם” (במדבר כ”ט א’).   הנה יש לחקור ביסוד מצות תקיעת שופר האם המצוה היא בתקיעה או שמא המצוה היא לשמוע וכנוסח הברכה “לשמוע קול שופר”. האם כל אחד ואחד מן השומעים מקיים בעצם את מצותו בעצמו ע”י שמיעתו או שמא מצות התורה היא לתקוע וכולם יוצאים ידי חובתן מדין שומע כעונה,…

“וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם” (י”ב ט”ז). א ביסוד האיסור   איתא במכילתא (בא פרשה ט’ א’) “כל מלאכה לא יעשה בהם, לא תעשה אתה, לא יעשה חברך, ולא יעשה גוי מלאכתך” ומשמע מדבריהם דאמירה לעכו”ם אסור מה”ת ולא כמבואר בכמה מקומות בשבת דאינו אלא…

א   הנה מנהג הרבה חסידים ואנשי מעשה בזמן הזה להדליק נרות חנוכה בפנים וכן הובא ברמ”א תרע”א סעי’ ז’ שהאידנא נוהגין להדליק בפנים עיי”ש, וטעמא בעי שהרי מבואר בגמ’ ובשו”ע שמצוה להניחה על פתח ביתו בחוץ ולכאורה אין יוצאין יד”ח בהדלקה בפנים שהרי ליכא פרסום הנס ודוקא בשעת הסכנה אמרו מניחה על שולחנו ודיו…

א   הנה תקנו חכמים היתר לעשות מלאכה ביו”ט לצורך שבת שלמחרתו ע”י עירוב תבשילין. ומקור סוגיא זו במשנה בביצה (ט”ו ע”ב). ותקנה זו אסמכוה אקרא כמבואר בגמ’ שם. ובפסחים מ”ו ע”ב מבואר דמן התורה מותר לבשל מיו”ט לשבת אלא שאסרו חכמים לעשות כן, דכיון שאין כאן אלא איסור דרבנן, הם אמרו והם אמרו, והתירו…

“אמר רבי אמי האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא ניתלי שרגא בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא, אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה. ומאן דבעי למיעבד בעיסקא ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח לירבי תרנגולא אי שמין ושפר מצלח. האי מאן דבעי למיפק (לאורחא) ובעי למידע…

“אמר ר’ יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין – כדי לערבב השטן” (ר”ה ט”ז ע”ב). הנה נחלקו הראשונים איזה תקיעות הן עיקר מצות השופר דמיושב או דמעומד. הטור בסימן תקפ”ה כתב “אבל לעולם עיקר תקיעה היא מעומד שהוא על סדר הברכות” ומקור דבריו בדברי הר”ן בר”ה דף ט”ז (דף ג’…