מועדים

“יום ט”ו שחל להיות בשבת אין קורין המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בע”ש וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום וביום שבת מוציאים ב’ ספרים ובשני קורין ויבא עמלק ואומרים על הנסים ואין עושין סעודת פורים עד יום אחד בשבת” (תרפ”ח סעיף ו’).   הרי לן דעת השו”ע דכאשר ט”ו חל בשבת מתחלקים מצוות…

אמר ר’ יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדיןן – כדי לערבב השטן (ר”ה ט”ז ע”ב). הנה נחלקו הראשונים איזה תקיעות הן עיקר מצות השופר דמיושב או דמעומד. הטור בסימן תקפ”ה כתב “אבל לעולם עיקר תקיעה היא מעומד שהוא על סדר הברכות” ומקור דבריו בדברי הר”ן בר”ה דף ט”ז וז”ל “למה…

באחד שאיחר לבא לביהכ”נ בראש השנה והגיע לאחר שאמר בעל התוקע ברכות השופר ואמר בעצמו הברכות בלחש בשעה שכבר תקעו, האם יצא יד”ח התקיעות ששמע בשעה שבירך ברכת השופר. א   הנה במושכל ראשון תלויה שאלה זו במה שנחלקו הראשונים בענין שומע כעונה אם נאמר רק כאשר האדם יכול לענות בפועל וראוי לכך, דבהגהות אשרי…

כתב המגן אברהם בסימן תרע”א ס”ק א’ “אם יש לו שמן בצמצום ולחבירו אין כלל, מוטב שידליק בכל לילה א’ ויתן גם לחבירו”, והביאו המשנ”ב בס”ק ו’. יש לעיין אם הלכה זו נאמרה רק בנר חנוכה ומשום מעלת פרסומי ניסא, או שמא כלל הוא בכל המצוות דלעולם יש על האדם לוותר על הידור מצוה כדי…

“יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת, ועושה תבשיל מעיו”ט וסומך עליו לשבת” (משנה ביצה ט”ו ע”ב). “מנה”מ אמר שמואל דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו. מאי טעמא אמר רבא כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה…

א הנה ידוע מה שעמדו האח’ על דברי הרמ”א שכתב בסימן תרע”א סעי’ ב’ דכל אחד מבני הבית מדליק למהדרין, דמלשון הרמב”ם בפ”ד מחנוכה הלכה א’-ב’ משמע דמי שמדליק נר ראשון מדליק את כל הנרות דכתב ש”מדליק נרות כמנין אנשי ביתו”, ולמה נטה הרמ”א ממשמעות דברי הרמב”ם. וידועים דברי הגרי”ז בספרו על הרמב”ם, דהרמב”ם והרמ”א…

א “יו”ט של ר”ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה”. ובגמ’ בעינן למילף מקראי ד”יום זכרון תרועה יהיה לכם” ו”יום תרועה יהיה לכם” דכאן בר”ה שחל להיות בשבת וכאן בר”ה שלא חל בשבת ודחינן לה דכיון דתקיעת שופר חכמה היא ואינה מלאכה אין לבטלה מדין תורה. ומסקינן, “דמדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא…

“כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים” (אסתר ט’ כ”ב). הנה מצינו שכתב תרומת הדשן (סימן קי”א) בטעם מצות משלוח מנות וז”ל: “נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא,…

“ומדליקין ומברכין בבית הכנסת משום פרסומי ניסא” (תרע”א סעיף ז’).   א   הנה כתב שם המשנה ברורה (ס”ק מ”ד) דאעפ”י שאין הדלקה בביהכ”נ מדינא אלא מנהגא היא מ”מ מברכים עליה כשם שמברכין על ההלל בראש חודש. והדברים תימה, הלא בהלכה זו אם מברכין על ההלל בר”ח נחלקו הראשונים, דעת הרמב”ם בפי”א הלכה ט”ז מברכות,…

“יום תרועה יהיה לכם” (במדבר כ”ט א’).   הנה יש לחקור ביסוד מצות תקיעת שופר האם המצוה היא בתקיעה או שמא המצוה היא לשמוע וכנוסח הברכה “לשמוע קול שופר”. האם כל אחד ואחד מן השומעים מקיים בעצם את מצותו בעצמו ע”י שמיעתו או שמא מצות התורה היא לתקוע וכולם יוצאים ידי חובתן מדין שומע כעונה,…