שמות

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" (ל"א ט"ז). א במקור ההלכה דפקו"נ דוחה כל התורה כולה   "ר' שמעון בן מנסיא אומר ושמרו בני ישראל את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוא אמינא דידי עדיפא מדידהו וחי בהם ולא שימות…

הנה אחת השאלות הגדולות שיש בתיקון עירובין היא ההלכה דכל שטח שיותר על בית סאתיים שלא הוקף לדירה אסור לטלטל בו ד' אמות. דאף שמה"ת הוי רה"י כיון שיש בו ד' מחיצות, מדרבנן גזרו דהוי ככרמלית דכיון שאין בה דיורין והוי שטח גדול יחסית דומה מקום זה לרה"ר וגזרו לאסור בו טלטול ד"א. ולא זו…

"לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא" (כ' ז'). "כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא" (ברכות ל"ג ע"א). א ברכה לבטלה   הנה נחלקו רבותינו הראשונים אם ברכה לבטלה איסור דאורייתא היא או איסור דרבנן. דעת הרמב"ם בשו"ת (פאר הדור סימן ק"ה) דהוי מה"ת, וכך דייקו האחרונים מדבריו בהלכות ברכות (פ"א הט"ו)…

"והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" (י"ב ו'). "אמר רבי יהושע בן קרחה מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר 'ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים' וכי כל הקהל כולן שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד, מכאן ששלוחו של אדם כמותו" (קידושין מ"א…

הנה מחד נצטווינו להתרחק מחברתם של אומות העולם ולהבדל מהם, ותקנות רבות תיקנו חכמים על מנת להרחיק אותנו ואת בנינו מלהתחבר עמהם, ואף אבותינו לא נגאלו ממצרים אלא בזכות שהתרחקו מלהדמות להם בלבושם, בלשונם ובשמותיהם. וכך אסרו חכמים יינם משום בנותיהם (שבת י"ז ע"ב ועבו"ז ל"ו ע"ב) ואף בישולי נכרים לדעת מקצת ראשונים אסרו חכמים…