שמות

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (כ"א א'). א   הנה בששה מקומות מצינו במשנה שאמרו "הכל כמנהג המדינה". בארבעה מקומות מדובר במנהגי הממון, ובשני מקומות אמרו כן במצוות ובאיסורים. א: בסוכה ל"ח ע"א אמרו כן בענין אמירת ההלל, "מקום שנהגו לכפול כופלין, הכל כמנהג המדינה". ב: בבא בתרא ק"ס ע"א אמרו כן לגבי אופן כתיבת…

"ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך" (כ' י'). "אלו הקטנים או אינו אלא גדולים, אמרת הלא כבר מוזהרים הם אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, וזה ששנינו קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליך" (רש"י שם ומקורו במכילתא)….

"ויהי ביום הששי והכינו את אשר הביאו" (ט"ז ה'). הנה מן הפסוק הזה למדנו "הכנה דרבה". וכמ"ש בביצה (ב' ע"ב). ותרי הלכתא יש בדין זה. א: מצות ההכנה, שיש לאדם להכין את כל צרכי שבת בערב שבת. ב: איסור הכנה, דאין שבת מכין לחול וליו"ט כמבואר בביצה שם. אמנם עדיין לא ידענו באיזו מדה חייב…

"ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל ה' וכו'" (ט' כ"ט). "כצאת את העיר, מן העיר. אבל בתוך העיר משה לא התפלל לפי שהיתה מלאה גלולים" (רש"י, וכך כתב הרמב"ן בשם המכילתא). ולמדנו מדבריהם שאין להתפלל במקום שיש עבו"ז אף שאינו מתפלל ומשתחוה כנגד עבו"ז. והנה באו"ח סימן צ"ד ס"ט כתב הרמ"א…

הנה מבואר במשנה בשבת (קל"ג ע"א) דמלין ופורעין ומוצצין, אך בכמ"ק מבואר דיש גם דין "דם ברית". ונבאר את חלקי מצוה זו ואת היחס שביניהם. א המילה והפריעה ראשית נדון ביחס שבין מילה ופריעה, ויש לעיין בזה בכמה דרכי הבנה. א: יש לומר דמה שאמרו מל ולא פרע כאילו לא מל מתיחס לגבי התינוק בלבד…

"ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה" (ט"ז כ"ה). "תנו רבנן כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש. רבי חידקא אומר ארבע. א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, 'ויאמר משה אכלהו היום…' רבי חידקא סבר הני תלתא היום לבר מאורתא, ורבנן סברי בהדי דאורתא" (שבת קי"ז ע"ב).   א אם…

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" (ל"א ט"ז). א במקור ההלכה דפקו"נ דוחה כל התורה כולה   "ר' שמעון בן מנסיא אומר ושמרו בני ישראל את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוא אמינא דידי עדיפא מדידהו וחי בהם ולא שימות…

הנה אחת השאלות הגדולות שיש בתיקון עירובין היא ההלכה דכל שטח שיותר על בית סאתיים שלא הוקף לדירה אסור לטלטל בו ד' אמות. דאף שמה"ת הוי רה"י כיון שיש בו ד' מחיצות, מדרבנן גזרו דהוי ככרמלית דכיון שאין בה דיורין והוי שטח גדול יחסית דומה מקום זה לרה"ר וגזרו לאסור בו טלטול ד"א. ולא זו…

"לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא" (כ' ז'). "כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא" (ברכות ל"ג ע"א). א ברכה לבטלה   הנה נחלקו רבותינו הראשונים אם ברכה לבטלה איסור דאורייתא היא או איסור דרבנן. דעת הרמב"ם בשו"ת (פאר הדור סימן ק"ה) דהוי מה"ת, וכך דייקו האחרונים מדבריו בהלכות ברכות (פ"א הט"ו)…

"והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" (י"ב ו'). "אמר רבי יהושע בן קרחה מנין ששלוחו של אדם כמותו שנאמר 'ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים' וכי כל הקהל כולן שוחטין והלא אינו שוחט אלא אחד, מכאן ששלוחו של אדם כמותו" (קידושין מ"א…