שמות

"לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" (ל"ה ג').   הנה יש לעיין בגדר מלאכת מבעיר, אם היא עשיית האש או שמא עשיית האפר או שמא עיקר המלאכה אינה אלא כליון הנשרף. ובשאלה זו נחלקו גדולי האחרונים, ונבאר. הנה כתב בשו"ע הרב (סימן תצ"ה בקונטרס אחרון) דאף שאין מבעיר חייב אלא בצריך לאפרו, מ"מ אין…

"והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (מגילת אסתר ט' כ"ב). א עיצומו של יום בפורים הנה יש לעיין בעצם מהותם של ימי הפורים, האם קדושה עצמית יש בהם וכימי חג ומועד שבעצם ימים טובים הם ומקדושת היום נובעים מצותיהם, כך גם…

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (כ"ה ח' – ט'). א כתב הרמב"ם בספה"מ (מ"ע כ') וז"ל "שצונו לבנות בית עבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה ההליכה והעליה לרגל והקיבוץ בכל שנה כמו שיתבאר, והוא אומרו יתעלה 'ועשו לי…

  "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (כ"א א').       הנה נתתי אל לבי לדרוש ולעיין ביסוד גדר מצוות שבין אדם לחבירו. האם דומים הם ביסודם לשאר מצוות שבתורה אלא שאלה בין אדם למקום ואלה בין אדם לחבירו, או שמא שונים הם ביסוד גדרם. ושרש הספק במה ששמתי אל לבי דבעוד שבמצוות שבין אדם…

"ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה" (כ' י') "דתניא רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ" (שבת כ"ב ע"א).   הנה מצינו במקומות רבים בש"ס שיטת ר"ש דדשא"מ מותר, אך לא מצינו לא בבבלי ולא בירושלמי ואף לא בדברי רבותינו הראשונים טעם הדברים, על מה ולמה…

"ויהי ביום הששי והכינו את אשר הביאו" (ט"ז ה').   הנה מן הפסוק הזה למדנו "הכנה דרבה". וכמ"ש בביצה (ב' ע"ב). ותרי הלכתא יש בדין זה: א. מצות ההכנה, שיש לאדם להכין את כל צרכי שבת בערב שבת. ב. איסור הכנה, דאין שבת מכין לחול וליו"ט כמבואר בביצה שם. אמנם עדיין לא ידענו באיזו מדה…

  "החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות י"ב ב'). "אמר ר' יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא 'החדש הזה לכם' וכתיב התם 'זה אלי ואנוהו'" (סנהדרין מ"ב ע"א).   ראשית שאלתנו במצוה זו, בעצם שמה. "קידוש לבנה" וכי איזה קידוש יש כאן והלא אין כאן אלא ברכה וכמו שאמרו…

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" (שמות א' א'). כתב בעל הטורים שמות בני ישראל הבאים ר"ת שביה שאף כשהיו בשביה, לא שינו שמותם, דבשביל ד' דברים נגאלו ממצרים בשביל שלא שינו את שמותם וכו', ומקורו בויק"ר אמור (פרשה ל"ב). והנה נשאלתי לגבי רבים מאחינו במדינות הים שנוהגים להשתמש בעסקיהם…

  "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת" (ל"ה ב'). נתתי אל לבי לתור ולחקור בגרם מלאכה בשבת שמצינו בו סתירה לכאורה. דמחד גיסא מבואר בשבת ק"כ ע"ב דגרם כיבוי מותר, וה"ה לשאר מלאכות, דעשייה הוא דאסרה תורה הא גרמא שרי, ומאידך מצינו דכיון דמלאכת…

  "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם" (ל"א ט"ז). "רבי שמעון בן מנסיא אומר ושמרו בני ישראל את השבת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פ"ה ע"ב).   א חילול שבת תוך כדי לימוד להצלה כבוד ידיד נפשי מרביץ תורה מורה הוראה ומנהיג נאמן לעדתו…