עברית

ויצעק משה אל ה' לאמר א-ל נא רפא נא לה (י"ב י"ג). "אמר רב חסדא כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו, מנלן ממשה רבינו שנאמר 'א-ל נא רפא נא לה'" (ספרי, הובא בילקו"ש). א   הנה יש לעיין בשורש הענין שנהגו להתפלל על החולה, אם מצוה מיוחדת יש בזה לבקש ולהעתיר לרפואה…

הן למדנו כל דיני גירות ממעמד הר סיני וקבלת התורה, וכמבואר במסכת יבמות (מ"ו ע"א) דלא ידענו דגירות תלויה במילה וטבילה אלא מאבותינו ואמהותינו שמלו וטבלו לפני קבלת התורה. וכך מבואר עוד בכריתות (ט' ע"א) "מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים"….

"כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה" (דברים ל"ב מ"ז). "כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא" (משלי ד' כ"ב). במה ששאל לדעת במנהג כל העולם כולו שאומרים תהלים לרפואת החולים, ולכאורה מנהג זה נסתר מדברי הרמב"ם בפי"א מהלכות עבודה זרה הי"ב, אבאר בזה את הנלענ"ד.   כתב הרמב"ם שם "הלוחש על המכה…

נתתי אל לבי לעיין בשורש דין הערמה במצוות התורה. והערמה זו מצינו בשני פנים, בקנין הנצרך לקיום מצות התורה. ובשאר פרטי המצוה שאינם בתורת הקנין. בסוגיא זו דנו חז"ל והפוסקים בענינים רבים. חלקם בתוקף הקנין שנעשה לשם הערמה כגון במכירת בהמה מבכרת ובמכירת חמץ וכדו', וחלקם בשאלה אם מותר להערים ולעשות טצדקי כדי להיפטר מקיום…

"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה" (כ"ה ח'). הנה נחלקו הראשונים בכל גדר מצוה זו, ושלש מחלוקות בדבר. א: התוס' במנחות ס"ה ע"ב נסתפקו אם בי"ד חייבין לספור ולברך או רק לחשב חשבון השנים, וגם הרמב"ן בפירושו עה"ת פר' אמור (כ"ג ט"ו) נסתפק…

"ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עם הביאכם את קרבן אלקיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם" (כ"ג י"ד). "כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ. ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ חוץ מן הערלה וכלאים, רבי אליעזר אומר אף החדש" (משנה קידושין ל"ו ע"ב). הרי לן שנחלקו…

פרשת אחרי מות "וכוס פרעה בידי מכאן קבעו חכמים ארבע כוסות של לילי פסח, אמר ר' הונא בשם ר' בניה כנגד ארבע גאולות שנאמר במצרים (שמות ו') 'והוצאתי' 'והצלתי' 'וגאלתי' 'ולקחתי', רבי שמואל בר נחמן אמר כנגד ארבע כוסות שנאמרו כאן, 'וכוס פרעה בידי וגו' 'ונתת כוס פרעה וגו', רבי לוי אמר כנגד ארבע מלכויות,…

 א בגדרי הזכירה והסיפור   כתב הרמב"ם (פרק ז' מהלכות חמץ ומצה הלכה א') "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר 'זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים' כמו שנאמר 'זכור את יום השבת', ומנין שבליל חמשה עשר תלמוד לומר 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה'…

"החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמות י"ב ב'). "אמר ר' יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא 'החדש הזה לכם' וכתיב התם 'זה אלי ואנוהו'" (סנהדרין מ"ב ע"א).   ראשית שאלתנו במצוה זו, בעצם שמה. "קידוש לבנה" וכי איזה קידוש יש כאן והלא אין כאן אלא ברכה וכמו שאמרו "הרואה…

"זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ" (י' ב'). א   כתב הרמב"ם (ספר המצות מ"ע קמ"ט) "שצונו לבדוק בסימני בהמה וחיה השחוטין והוא שיהיו מעלי גרה ושוסע שסע ואז יהיו מותרין לאכלן, והיותנו מצווין לבדוק אותן באלו הסימנין הוא מצות עשה, והוא אמרו יתברך זאת החיה אשר תאכלו ולשון ספרי אותה תאכלו…