"ומצוה בתוקעין יותר מן המברכין. כיצד, שתי עיירות, באחת תוקעין ובאחת מברכין – הולכין למקום שתוקעין, ואין הולכין למקום שמברכין. פשיטא. הא דאורייתא הא דרבנן. לא צריכא, דאף על גב דהא ודאי והא ספק" (ראש השנה ל"ד ע"ב). "הגה: ומי שאין לו אתרוג, או שאר מצוה עוברת, א"צ לבזבז עליה הון רב, וכמו שאמרו המבזבז…
